<h1>סמ"ק מצוריך סימן ק"ה</h1>
<h2>דף ז.</h2>
ללמוד תורה דכתיב (דברים ה') ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם. לעולם יחשוב אדם בשבחה של תורה ומתוך כך יאהבנה, כתוב (במדבר כ"א) וממדבר מתנה אם אדם עושה עצמו על דברי תורה כמדבר שהוא הפקר לכל נתנה לו במתנה וכיון שנתנה לו במתנה נחלו ק—ל שנאמר (שם) וממתנה נחליאל וכיון שנחלו ק—ל עולה לגדולה שנאמר (שם) ומנחליאל במות, עוד כתיב (משלי ה') אילת אהבים ויעלת חן מה איילה רחמה צר וחביבה על בעלה כל שעה ושעה כשעה ראשונה אף דברי תורה חביבין על לומדיה כל שעה ושעה כשעה ראשונה ויעלת חן מעלת חן על לומדיה, (שם) דדיה ירווך בכל עת מה הדד הזה שכל זמן שהתינוק ממשמש בה מוצא בו טעם כך דברי תורה כל שאדם הוגה בהן מוצא טעמים, (שם) ובאהבתה תשגה תמיד שיש לו לאדם לעשות עצמו על דברי תורה כשוגה במנהג העולם, (שמחות פ"ד) אמר רבי עקיבא כך היה תחילת תשמישי לפני חכמים פעם אחת נזדמן לי מת מצוה ונשאתיו ג' מילין עד בית הקברות וקברתיו ואמרו לי חכמים על [כל] פסיעה שפסעתה מעלה עליך כאילו שפכת דם נקי שהרי מת מצוה קונה מקומו אמרתי בלבי ומה כשהייתי מכוין לעשות מצוה כך כשאיני מכוין על אחת כמה וכמה מאותה שעה לא זזתי מלפני חכמים וזהו שאמרו חכמים (אבות פרק ב' מ"ה) לא עם הארץ חסיד וכתיב (קהלת י"ב) דברי חכמים כדרבונות וכמסמרות נטועים בעלי אסופות כולם נתנו מרועה אחד, ואמרו חכמים (חגיגה דף ג') למה נמשלו דברי תורה לדרבן לומר מה דרבן זה מכוין את הפרה לתלמיה להביא חיים לעולם אף דברי תורה מכונים לב לומדיהם מדרכי מיתה לדרכי חיים ומה נטיעה זו פרה ורבה אף דברי תורה פרין ורבין, בעלי אסופות אילו תלמידי חכמים שיושבין אסופות אסופות ועוסקין בתורה הללו מטמאין הללו מטהרין הללו אוסרין והללו מתירין ואם תאמר האיך אני למד מעתה תלמוד לומר כולם נתנו מרועה אחד כל דבריהם דברי אלקים חיים הן ורועה אחד נתנם משה מפי הגבורה אמרן, וכמשמרות נכתב בשי"ן רמז לתורה שהיא כ"ד ספרים במשמרות כהונה ולויה, ואל תחשוב כי עיקר התורה בכתב כי אדרבה על פה ועל של פה נכר(י)ת הברית דכתיב (שמות ל"ד) כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית והן אוצרו של הקב"ה כי היה גלוי לפניו להיות ישראל עתידים לגלות בין האומות ויעתיקו גוים ספריהם לפיכך לא רצה שתכתב כי לעתיד לבא ירצו הגוים לקבל שכר ממה שלמדו תורה ויאמר הקב"ה מי שמסתו' שלי בידו יקבל שכר, ואף על פי שבדורות אחרונות על ידי מיעוט הלבבות נכתבו הד' סדרים מכל מקום לא יעתיקם הגוים לפי שצריך פירוש גדול ולבבות הגוים נתמעטו ולא יכלו ללומדה, ועוד טעם אחר והיינו דכתיב (הושע ח') ואכתוב להם רובי תורותי כמו זר נחשבו [בתמיה] אם כן כמו זרים נחשבו פי' מה יהא הפרש ביניהם ובין האומות, ואמרו רבותינו (תענית ו') שהתורה נמשלה למים מה הן יורדות טיפין טיפין ונעשין נהר גדול אף דברי תורה כן אדם לומד הלכה אחת היום והלכה אחת למחר עד שיודע הרבה, וכתיב (שיר השירים א') לריח שמניך טובים למה נמשלו דברי תורה לשמן מה שמן כוס מלא שמן נותנין לתוכה טיפה של שאר משקין יוצא כנגדן [טיפה של שמן] אף אדם שנכנס בתוכו דבר ליצנות יוצא כנגדו דברי תורה, ואוי לו לליצנות שתחילתה יסורין וסופו פורענות וכלייה שנאמר (ישעיהו כ"ח) אל תתלוצצו פן יחזקו מוסרותיכם כי כלה ונחרצה שמעתי, וזה שאמרו חכמים (כתובות ח') כל המוציא דבר נבלה מפיו אפילו נחתם עליו גזר דין של שבעים שנה לטובה הופכין עליו לרעה, ואמרו רבותינו (יומא י"ט) אסור לדבר דברים בטילים [ועובר] בעשה שנאמר ודברת בם ולא בדברים בטלים, וגם אמרו (ברכות ה') כל מי שאפשר לו לעסוק בדברי תורה ואינו עוסק מביאין עליו יסורין שנאמר (תהלים ל"ט) החשיתי מטוב וכאבי נעכר ואין טוב אלא תורה שנאמר (משלי ד') כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובוא), וחלקתי לאו זה מלאו דלא תשכח שאף על פי שלמד צריך ליזהר שלא לשכח וכן אם הו' נזהר שאינו שוכח מה שלמד אף על פי כן צריך שילמוד דברים אחריםב). א) אמר ר' יוסי אין מוסרין דברי תורה לגוי שנאמר (תהלים קמ"ז) מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל לא עשה כן לכל גוי, עכ"ל בפרק ב' דחגיגה (דף י"ג ושם אי' אמר רב אמי). ויאמר אליהם אל תרגזו בדרך אמר להם יוסף לאחיו אל תתעסקו בדבר הלכה שמא תרגזו עליה' הדרך איני והאמר ר' אלעאי בר ברכיה שני תלמידי חכמים המהלכים בדרך ואין תורה ביניהם ראויין לישרף באש שנאמר (מלכים ב' ב') ויהי הם הולכים הלוך ודבר והנה רכב אש וסוסי אש ויפרידו בין שניהם ויעל אליהו בסערה בשמים טעמא דאיכא דבור הא ליכא דבור ראויין לישרף באש לא קשיא הא למגרס הא לעיוני, עכ"ל פ"ק דתענית (דף י'). ב) אמר ר"ל פעמים שבטלה של תורה זהו יסודה כלומר שמקבל שכר על הביטול כעל הלימוד כגון שמבטל משום דבר מצוה דכתיב אשר שברת ישר כוחך ששברת שקיבל שכר על הביטול. ואמר ריש לקיש תלמיד חכם שסרח אין מבזין אותו בפרהסיא שנאמר (הושע ד') וכשלת היום וכשל גם נביא פירוש בשום דבר עבירה עמך לילה פירוש כסיהו כלילה ונביא איקרי חכם דכתיב (תהלים צ') ונביא לבב חכמה, עכ"ל בפרק שתי הלחם במנחות (דף צ"ט). אין כותבין מגילה לתינוק, פי' הקו' מגילה פרשה לבדה או שתים להתלמד בה, אם דעתו להשלים מותר רבי יהודה אומר בבראשית עד דור המבול בתורת כוהנים עד ויהי ביום השמיני עכ"ל בפרק הניזקין (גיטין ס'). ובפרק קמא דמגילה (חגיגה ה') איתא (ישעיהו נ"ח) יום יום אותי ידרושון לדעת דרכי יחפוצון בגוי אשר צדק עשה וגו' וכי ביום דורשין אותו ובלילה אין דורשין אותו אלא לומר לך כל העוסק בתורה אפילו יום אחד מעלה עליו הכתוב כאילו עוסק כל השנה כולה, וכן במידת פורענות (במדבר י"ד) במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום יום לשנה וכי [ארבעים שנים חטאו והלא] ארבעים ימים חטאו אלא לומר לך כל העובר עבירה יום אחד בשנה מעלה עליו הכתוב כאילו עבר כל השנה כולה, עכ"ל. (תהלים י"ט) יראת ה' טהורה עומדת לעד אמר רבי יוחנן זה הלומד תורה בטהרה מאי נושא אשה ואחר כך לומד תורה, עכ"ל בפרק בא לו ביומא (דף ע"ב).
